תגובה מהירה וצפיית עתיד בצל הקורונה – מציאות קיצון וברבורים שחורים

נכתב על-ידי יובל לאטי ואלכס בוצ'בסקי (17.3.20)

כללי

• מאז תחילת דצמבר 2019 פועל "ברבור שחור" על המציאות שלנו - נגיף הקורונה הפך במספר שבועות למגיפה עולמית. בתוך כך, ישראל מחמירה בצעדיה עם תחילת ההתפשטות של הנגיף עוד תרם הגעתו לארץ, כאשר צה"ל נוקט בעקביות בעמדה מחמירה עוד יותר.

• שרשרת התגובות לנגיף ואי הוודאות הנלווית במערכת מורכבת, מייצרים תהליכים עם השלכות בלתי ידועות בטווח זמן הבינוני והרחוק, שאת מחירם לא ניתן לחזות במציאות קיצון.
  

מטרת המסמך

• לאפשר בחינה של האירועים הנוכחים דרך מושגי "הברבור השחור" והסכנות הגלומות בתגובתיות.

• לעודד ראיית ארוכת טווח לצד התנהלות גמישה בסביבת אי וודאות גוברת.
  

המשגה

• נגיף הקורונה למעשה הינו "ברבור שחור" (1) עבור מערכת הבטחון. זאת היות והנגיף והתגובה המקומית והצה"לית עליו עונים על שלוש תנאים: א. האירוע מפתיע (את המתבונן (2)). ב. האירוע בעל השלכות נרחבות. ג. ניתן להסביר את האירוע בדיעבד על סמך נתונים שלא נלקחו בחשבון בתכנון וניהול סיכונים קודם.

• צה"ל פועל היום במצב שאחרי הברבור השחור הראשוני – מציאות שונה בעלת מאפיינים חדשים שיש להתמודד איתם:

• התנהלות במציאות קיצונית ותחילתו של "אפקט דומינו" – "ברבור שחור" ראשון מגביר את השבריריות של מערכות מורכבות ועלול להוביל לקריסתם. הנגיף ובעיקר התגובה של המדינה וצה"ל עתיד לייצר הפתעות חדשות (מטאפורה: "אפקט דומינו" או "אדוות המים בעקבות הטיפה הראשונה"). לאור מורכבותן של מערכות אנושיות מודרנויות, בהן תלות הדוקה בין סך המרכיבים שלה, פגיעה במרכיבים קריטיים עלול לייצר תגובות שרשרת עם השלכות בלתי ניתנות לציפייה מראש. הברבור השחור הראשוני (הקורונה) מתחיל תגובת שרשרת עם תוצאות בלתי ידועות מראש (השפעות סגר, השפעות על כלכלה, פגיעה ברציפות הפרט, פגיעה ברציפות מערכות בטחוניות). לכן, עצם התפרצות הנגיף איננו הברבור השחור היחיד, אלא הוא מהווה טריגר לברבורים שחורים נוספים – אירועים בלתי ניתנים לציפייה מראש על סמך נתונים קודמים ("הפתעת הפתיחה היא וודאי לא יריית הסיום").

• "ברבור שחור" מסמן פגיעה ברצף תפקודי, אובדן תחושת שליטה, ומעורר תגובתיות – אחד האתגרים העיקריים של תופעת הברבור השחור הוא אתגור תחושת השליטה של הפרט והמסגרות בתוך הסיטואציה. תחושת שליטה רלוונטית במיוחד עבור המערכת הצבאית שמתאפיינות בצורך ברציונאליות ובחיזוי העתיד (כפי שמשתקף בצורך במודיעין, זרימת מידע במשואה או הירידה לשטח של המפקד). במידה רבה עצם קיומם של ברבורים שחורים שומט את הקרקע מתחת לרגלי המפקדים המנסים להיאחז בכל דבר שמספק להם וודאות בתוך הסיטואציה. ניתן לראות את התופעה היום במספר דרכים: רצון בלתי נדלה למידע ,הידבקות למסכים וחשש מלפספס מידע (תופעת ה- ,FOMO) הימנעות והדחקה של המציאות המשתנה (שימור השגרה) (3) כמו וכן התגובתיות בהינתן שהמשבר מעורר תגובות של Fight or Flight מגבירה את הסיכוי לפעולות של "שליפה מהמותן" – מה שעלול להיות לא אפקטיבי ואף פוגע (לדוגמה – מכירת מניות בעת משבר, קניית אוכל המונית, פגיעה בחוסן חיילים תחת הגדרה "בלתי חיוני", הכנסת טרנספורמציה דיגיטלית ללא נהלים מתאימים תוך יצירת הצפת מידע –תופעות שראינו ביממות האחרונות).

• מצבים תגובתיים אלו לרוב יחריפו את הסיכוי לברבורים שחורים נוספים – קרי החרפת כמות האירועים הבלתי צפויים בעת ניסיונות להשיג שליטה בחזרה על האירוע. עם זאת, ניתן לצמצם את הסיכוי להחרפת אותו אפקט "דומינו" בהינתן שינוי דפוסי התכנון והפעולה במפקדות. תרשים המסכם את המצב:

איך מתמודדים עם ברבורים שחורים במציאות קיצונית?

• כיצד אפשר לפעול לצמצום הנזקים בעת הזו (שמירה על רציפות תפקודית) אך גם לשמור על המערכת מפני הפתעות נוספות שעוד יבואו?הנחה מובילה הינה כי עקרונות "קלאסיים" בזמן חירום (לחימה), רלוונטיים גם במקרה הנוכחי בהינתן התאמות: זריזות, גמישות, למידה מהירה ותכנון ארוך טווח ממשיכים להיות שם המשחק לצורך שימור איתנו ת וחוסן המסגרות תוך הפחתת נקודות תורפה. הסעיפים הבאים מפרטים את המלצותינו להתמודדות ושיטות מעשיות למימוש.

• שינוי תפיסה: מניהול ל"גידור" סיכונים – לאור הקושי לחזות הפתעות נוספות ובהינתן המחיר הפוטנציאלי הגבוהה שלהם, מומלץ לפעול על פי עקרון הזהירות (4) ו"לגדר" מפני השלכות הרסניות בשני דרכים: א. מידע לא בהכרח מפזר את הערפל: כיצד לתכנן בהתאם? –לצורך העז במידע, אשר מתאפיין בימים אלו גם כצימאון לשימוש ב- BIG DATA , עלולות להיות השלכות שליליות שבהן חשוב להכיר. ריבוי מידע ובתוכו ניסיון לנבא באמצעות BIG DATA עלול לייצר תחושת מזוייפת של בטחון בהינתן שכל מידע מבוסס על ידע מהעבר (גם אם מדובר בנתון שנאסף לפני שניה). במצבי קיצון עם שינויים בעלי השלכות בלתי ידועים, התועלת של מידע נוסף לטובת ניבוי סיכונים וסבירויות יורדת ואף עלולים לבלבל בעת תהליכי קבלת החלטות. צריך לזכור כי בניית תמונת מצב על המציאות איננה המציאות עצמה: נתונים ומידע יכולים לייצר תחושת בטחון מזוייפת ולהוריד את המוכנות מפני שינויים מהירים פתאומיים. היכולת לתכנן בשיטת "ניהול סיכונים על פי מידע" הופך לפחות אפשרי בימים אלו ("אנחנו לא יודעים את מה שאנחנו לא יודעים"). במקום זאת יש לסמן דפ"אות מסוכנות אשר גוררת מחיר בלתי נסבל ול"גדר" ולהגן מפני מימושן. הפעולות המחמירות של צה"ל עד כה הן בכיוון זה ועוד יידרשו צעדים נוספים בהמשך הדרך לטובת מניעת אפקט דומינו במערכות, באמצעות: 1) יצירת גמישות מערכתית – שימור עתודות בכמות ואיכות כוח אדם, יצירת משאבים עודפים, יצירת גיבויים למערכות תקשוביות ואמצעי תקשורת וכו'. גמישות אופרטיבית תאפשר תגובה מהירה יותר בעת הופעתן של "ברבורים שחורים" חדשים תוך מזעור הפגיעה ברציפות המסגרות ושמירה על יכולת תגובה. 2) זיהוי נקודות חלשות – סימון איזורים חלשים וניתוח מחירי הפגיעה בהם מבעד מועד. על ידי צמצום אזורים בהם אפקט דומינו יכול לפגוע. למשל מה אם הנגיף נמשך לאורך זמן וישנה פגיעה כלכלית ארוכת טווח – איך ניתן לשמר רציפות של כוח אדם ללא רשת בטחון בזירה הביתית? ב. "תרחישי קורונה" - איך לשמור על מוכנות? אחד האתגרים אל מול אירועים בלתי צפויים הוא הצורך בשליפת תגובה מהירה ושמירה על רמת מתח סבירה לאורך זמן. תרחוש מרובה בסגנון משחק מלחמה וקבוצות תכנון יכול לשרת תהליכי תכנון ארוכני טווח לטובת מתן מענה מהיר בעת הצורך (תוכניות מגירה "אפילו אם זה לא בדיוק האירוע שצפינו לו, אולי חשבנו על משהו קרוב מספיק"). להלן מספר המלצות: 1) מנגנון מסדר ומנגנון מאפשר(5)- לטובת החזקת מהלך ארוך טווח יחד עם תגובה לשינויים מידיים, נדרש להקים יכולת כפולה ביחידות –הן מערכות המחזיקות את השוטף והתגובה למציאות בכאן ועכשיו (פעולות טקטיות) והן מערכות תכנון ארוכות טווח (מנגנונים אסטרטגיים בטווח הבינוני –רחוק). ככל הנראה מרבית העשייה היום מוקדשת לפעולה הטקטית וניתן פחות דגש לזווית האסטרטגית למרות שכלל הסימנים היום מעידים על כךשצה"ל ומדינת ישראלי צפוייה להתנהל לאורך זמן מול מגיפת הקורונה(6) לכן, יש צורך לשנות גישה במיידי ולפתח יכולת תכנון ארוכת טווח במהרה בדומה לפתיחת חמלים וקבוצות תכנון. 2) הקמת צוותי תכנון – כחלק מהמנגנון המאפשר תכנון ארוך, מומלץ לייצר צוותים נפרדים ברמת לטובת תכנון על פי טווחי זמן משתנים (לפחות ביניים וטווח ארוך מעבר לחודשיים). ניתן לחלק צוותים גם על סמך נושאים לדוג' תרחישים פנים צה"ליים (עולם השדה מול המטה, סד"כ, חוסן כוחות בשהיה ממושכת, ועוד) לעומת תחרישים חיצוניים בעלי השלכה על צה"ל (כלכלה, בריאות, אויב חיצוני). חשוב לייצר צוותים הטרוגניים הכוללים מומחים אזרחים וצבאיים יחד – ניצול ההאצה הנוכחית בפלטפורמות ממחשבות ו- VC אינטרנטי הוא כלי חיוני. ידע שצומח אורגני בניגוד לידע היררכי יכול לאפשר תרחוש משמעותי יותר. 3) אתגור המציאות וחדשנות כלפי נתונים – בכל קבוצות החשיבה והתכנון יש להיזהר מהישענות יתר על מידע והפיתוי הרגשי לבטוח בנתונים שנכנסים. עדיף להתמקד במצבים רצויים בעתיד תוך יצירת תרחישים המאתגרים את המצופה. לכל מי שחווה תרגיל צה"לי – זכרו איך תרגילים לרוב מדמים את המלחמה שהייתה ולא זו שתהיה, ולכן חשיבה מחוץ לקופסא חיונית: כובעי החשיבה של דה-בונו, הקמת האקטונים לפתרון בעיות מהירות, ספקנות וערעור על פרשנויות קיימות הן שם המשחק (חשוב לשאול שאלות כגון "מה אם זו לא מגיפה כמו השפעת הספרדית?" מה אם לא נמצא חיסון?", "מה אם המשק הכלכלי יקרוס?" ועוד).

• גם הזדמנות - יש לזכור כי ברבורים שחורים יכולים להיות גם חיוביים בהינתן שמירה על מערכות עמידות וחסינות. אם ברבור שחור ואפקט הדומינו לא גורם לקריסת מערכת, הוא יכול להיות גם הזדמנות במציאות משתנה. על כן, מומלץ כי מפקדים ייצרו יכולות להפיק תועלת ממצבים מתפרצים ולצמוח ולהתחזק בעקבותם (לדוגמה - הזדמנויות מבצעיות, שיפור יכולות פיקודיות, האצת טרנספורמציה דיגיטלית, תרגול מטה). לשם כך אנו ממליצים על שורה של פעולות מערכתיות: א. הקמת צוותי למידה – יש ללמוד ולהפיק תהליכים מהירים לטובת שינוי בתוך המערכת הבירורקטית הצ"לית. חשוב ללמוד גם מתהליכים המתרחשים ברחבי העולם, והפצת הלקחים במבזקונים יומיים ממוקדים. בכך ניתן לזהות הזדמנויות תוך יצירת גמישות מערכתית גוברת. ב. בניית תוכניות מגירה– יצירת תוכניות מגירה להפעלה מהירה כתוצאה מצוותי תרחוש מתמשך עם תובנות גם עד הדרג הטקטי (חטיבה –גדוד/ ענף ביחידות מטה). ג. הגברת תקשורת בין יחידתית למען גירוי מחשבתי ופעולה – בעדיפות על פי שעל"ח סדור על מנת לשמר יכולות אופרטיביות ולתת זמן עבודה לכלל בעלי התפקידים.

מקורות

1. טאלב, נ.נ. ( 2011 ). הברבור השחור: השפעתו המטלטלת של הבלתי צפוי על הכלכלה והחיים. דביר.

2. משל התרנגול: תרנגול חיי את חייו ללא ציפיה שיערפו את ראשו על סמך הניבוי של הימים האחרים, מתכנן מה יאכל למחרת בבוקר, אך ביום מן הימים מגיע הקצב. עבור הקצב זה לא ברבור שחור, אבל עבור התרנגול שלא יכל לנבא על סמך ניסיון העבר את הצפוי לו – חווה ברבור שחור.

3. זוהי תופעה מוכברת באירועים של משבר, כאשר בעת הבניית המציאות הפרט או המסגרת מתחכש לשינויים וישנה העדפה לתרגם את המצב הקיים על פי המוכר מהעבר (בדומה לתנרגול בסעיף 2). הדבר עלול להוביל למשברים נוספים – נוסח ההכחשה בצ'רנוביל, אסון חללית הצ'לנג'ר ועוד.

4. Taleb, N.N., Read, R., Douady, R., Norman, J., Bar-Yam, Y. (2014). The Precautionary Principle (with Application to the Genetic Modification of Organisms). arXiv preprint arXiv:1410.5787.

5. בנבניסטי, א. וצחי, מ. ( 2017 ). המנגנון המסדר או המנגנונים המאפשרים? כיצד גנרלים ומפקדות מבינים את ה"מצב". בין הקטבים 14 , עמודים 151-170 .

6. לינדר, ר. ואפלבר, ש. ( 17.03.2020 ). מספרים קשים לעיכול: תרחיש האימים שדחף את ישראל לצעדים חסרי תקדים. הארץ, https://www.haaretz.co.il/tmr/1.8680993 ; פוקס, נ. וינקו, א. ( 12.03.2020 ). נתניהו הודיע על הפסקת הלימודים מלבד הגנים והחינוך המיוחד. https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5693742,00.html ,ynet