כלי לחיזוק החוסן המשפחתי והתארגנות לתקופה הקרובה

נכתב על-ידי טל בן עמי - עו"ס קליני ופסיכותרפיסט

איך לצלוח את המצב בשלום כמשפחה

מה הסיפור? השהייה הממושכת בבית הינה מתכון בטוח להתפתחות של מתחים רבים, כחלק מהערכות המשפחתית למצב החדש שנכפה על כולנו אני רוצה להציע כלי אשר מיועד לסייע למשפחה לבצע את ההתאמות הנדרשות בכדי למנוע מסיר הלחץ המתקרב להתפוצץ ולהוביל לאווירה עכורה, כעסים ומתח בבית.

מה מטרת הפעילות? לחזק את החוסן המשפחתי בכדי להצליח להתמודד עם הלחצים הצפויים בתקופה הקרובה.

על מה מדובר? מפגש חד פעמים של ההורים עם ילדיהם בו יתבצע תיאום ציפיות ויקבעו כללים בין כל באי הבית ביחס לאופן ההנהלות במצב הנוכחי.

מה התוצרים של הפעילות?

1. תיאום ציפיות בין חברי המשפחה ביחס להתנהלות בעת הזו.

2. בנייה של נהלים וסדר יום

3. יצירת תחושת שליטה ובטחון במערכת המשפחתית וביכולתה להתמודד עם האתגרים הצפויים.

כהכנה למפגש המשפחתי על ההורים לבצע מפגש מקדים של התארגנות ותיאום ציפיות בניהם לגבי האופן שבו הם היו רוצים שהבית יתפקד.

שאלות מקדימות עבור ההורים לקראת המפגש המשפחתי:

1. מה חשוב לנו שיקרה במשפחה בעת הקרובה? (שיתוף פעולה, סדר יום, תחושת בטחון וכיו"ב)

2. אלו קשיים צפויים לנו בתקופה הקרובה כמסגרת משפחתית. ואיך אנחנו יכולים להימנע או להתמודד איתם?

דוגמא לקשיים: ויכוחים על: זמן מסכים, זמן שינה, הכנת מטלות לימודיות, הקפדה על הנחיות משרד הבריאות וכיו"ב.

3. על איזה עקרונות אנחנו מוכנים להתגמש בעת הזו ועל איזו לא.

4. מיפוי כוחות, מה יעזור לנו לעבור את התקופה, איזה משאבים יש לנו כמשפחה, מה חשוב לנו שיקרה.

5. קביעה של עקרונות התמודדות עם האתגרים: לדוגמא, א. בניית לוז יומי, קביעה של קווים אדומים וגבולות ג. קביעה על מטלות בבית שהילדים יצטרכו לקחת על עצמם, מדיניות יציאה מחוץ לבית לחברים וכיו"ב, מדיניות חלוקת משאבים לדוגמא מחשב אחד ושלושה צרכנים.

6. חלוקת תפקידים: חלוקת אחראיות הן בן ההורים ביחס לניהול השיגרה, וכן תפקידים ואחריות לילדים ( א. שטיפת כלים, א. בישול, א. זריקת זבל. א. בניית לוז פנאי למחר וכיו"ב. אלו יכולים להיות גם תפקידים מתחלפים.

7. כללים: יחס לזמן מסכים, נוהל בוקר- שעת השכמה, כן פיג'מה לא פיג'מה, איפה עושים שיעורי בית, זמן חלוקה במשאבים משותפים מחשב, טלוויזיה וכיו"ב.

פגש משפחתי מבנה:

מיקום: בחרו מקום בו כולם יהיו ישובים בנוחות לשיחה אשר יכולה לקחת זמן מה.

זמן: בחרו זמן נוח, בו כולם נמצאים ורגועים והקדישו לפעילות עד כשעתיים.

נוכחים: כל חברי המשפחה שיהיו בעת התקופה הקרובה בבית.

דגש מרכזי: למרות שהמפגש הוא בהרבה מובנים העברת מסרים של ההורים ושידור של ציפיות מהילדים, חשוב להדגיש שזהו דיאלוג, בכל חלק שאתם מציגים צריך לתת לילדים להגיב, לשאול, להתנגד וכיו"ב. עליכם להגיע מוכנים מצד אחד להעביר את המסרים שלכם ולצד זה ללמוד על העולם הפנימי של הילדים ולאפשר להם להשפיע עליכם בנקודות שאתם מוצאים לנכון.

חלק 1 - פתיחה: ההורים מסבירים (לאחר שחילקו בניהם את התפקידים לקראת הפעילות) את מטרת המפגש ואת הרציונל שלו (מדוע אנחנו עושים כזה מפגש למה חשוב שנשנה את ההתנהלות שלנו ומה יכול לקרות לתא המשפחתי אם לא נעשה זאת) ואת הציפיות מהמשתתפים (הקשבה, השתתפות, רצינות וכיו"ב). מתן מקום לשאלות של הילדים וחידוד דברים לא ברורים.

חלק 2 - הבהרת תמונת המצב: מטרת החלק הזה הוא לתווך את המציאות באופן שבו ההורים בוחרים ולתת תחושה של דיאלוג ובטחון לדבר על המצב.

א. מה מאפיין את המצב בארץ, למה הוא כזה, מה צופן העתיד, וכ'

מומלץ להתחיל בשאלה לילדים: מה הם מבינים ויודעים ובכך לתת להם תחושה שמקשיבים להם וגם הזדמנות לעצב להם את התודעה באופן אחר אם יש פחד גדול, או מידע מוטעה.

לאחר מכן על ההורים להשלים את המידע שחשוב להם להעביר לפי ראות עיניהם.

דגש חשוב: המידע שמועבר בחלק זה צריך לחשוב היטב מה אתם רוצים לומר בה, עד כמה להדגיש את הדרמה, מה לא כדאי להגיד, האם להתייחס גם לסוגיה כלכלית וכ' . המורכבות שיש לנהל היא בין לתאר את הדרמה של המצב לבין לשדר בטחון ואופטימיות לגבי התעיד.

בשינויים נכנסים הביטים של לימודים ושיגרה, נוכחות של הורה- עובד מהבית או לא. שינוי במצב כלכלי. מפגש עם חברים, חוגים וכיו"ב.

חלק 3 - תיאום ציפיות: אחרי שהבנו מה השתנה ולמה חשוב לעשות התאמות, זה הזמן לפרט מה ההורים מצפים מהילדים בעת הזו: לדוגמא, אחריות אישית בנושא הלימודים, עזרה הדדית והתחשבות, משמעת והקפדה על הנהלים הבריאותיים וכיו"ב.

א. מה אנחנו כהורים מצפים מכם (אפשר גם לכתוב את זה על דף או לוח מחיק ולשמור) זהו זמן טוב לתת לילדים אחריות אשר טרם לקחו קודם, או לקדם ערך שחשוב לכם כמו התנדבות או עזרה הדדית וכיו"ב.

ב. זה המקום בו מבקשים מהילדים להגיד מה הציפיות שלהם מההורים: זמינות, משאבים, עצמאות וכיו"ב.

חלק 4 - חיבור לכוחות אישיים ומשפחתיים: חלק שבו נותנים לילדים להציע הצעות לחלק משפחתי שייתן להם תחושה של חוזק, קרבה, חום תקווה ובטחון.

מה יעזור לנו כמשפחה לצלוח את התקופה?

שאלו את הילדים, איזה כוחות/ חוזקות יש לנו כמשפחה?

מה אנחנו רוצים לעשות יחד שיהיה לנו כיף?

חלק 5 - כללים וחלוקות של תפקידים ואחריות: לאור המצב כפי שתואר: איזה שינויים על התא המשפחתי לבצע בכדי להתמודד עמו בהצלחה. דוגמאות לשינויים:

· שגרת היום ולוז יומי- זמן השכמה, נוהל בוקר וכיו"ב.

· לימודים מרחוק- נגזרות- איפה עושים, מתי, כמה זמן, הפסקות וכיו"ב.

· הפסקות- כמה זמן מתי, האם כל הילדים ביחד או במדורג.

· פנאי- כמה זמן ביום, מה מותר ומה אסור, מה לגבי הזמנה של חברים או יציאה לחברים, זמן מסכים.

· תזונה- סוג התזונה, זמני ארוחות, אחריות על הארוחות, על שטיפת כלים וסידור המטבח.

· חדשות- ניהול זמן החשיפה לחדשות.

· ניהול הקשר עם הורים אשר עובדים מהבית.

· ניהול זמן משאבים משותפים- טלוויזיה, מחשב, מקלחות וכיו"ב.

· זמן משפחה- מתי, באיזה פורמט, כמה זמן.

· סוף יום- שעת שינה ונוהל סוף יום.

חלק 6 – סיכום: לאחר שסיימתם והגעתם להסכמה, מומלץ לבקש מכל אחד להגיד מילה על איך הוא יוצא מהמפגש ואם יש משהו שהוא צריך מהמשפחה או ממשהו ממנה.

דוגמא ללוז יומי לגילאי בית ספר יסודי:

8:00 השכמה והתארגנות

8:30 ארוחת בוקר משותפת

9:00 "תדריך בוקר" כל ילד אומר מה הלוז שלו והמטלות שלו ואימון בוקר קצר/ ריקוד/ פעילות גופנית

9:30-12:00 עשית שיעורים.

12:00-13:00 בישול ואכילה של ארוחת צהרים.

13:00-15:00 הפוגה לבחירה אישית

15:00-17:00 פעילות משותפת משפחתית- חידון, פאזל...

17:00-18:00 עבודה על פרויקט אישי

19:00 ארוחת ערב משותפת.

אשמח לסייע לכל מי שצריך

טל בן עמי, עו"ס קליני ופסיכותרפיסט - 052-3443989