top of page

ראייה, המוח, מצגות והקשר הבלתי נמנע ביניהם

נכתב על-ידי איילה אלון


אחרי חשיבה ממושכת, או לא, החלטת לבנות מצגת. פשוט נהדר! אספת נתונים, ריכזת חומרים ובחרת את התוכן המשובח ביותר למצגת. אפילו השתמשת בכמה מתודולוגיות של דיוק מסרים וסטורילינג (על המיאוס שלי מהמושג ארחיב בהזדמנות אחרת) ונראה שיש לך הכל כדי לייצר פרזנטציה מפוצצת.

בכל זאת שאלה אחת ניצבת בחלל האוויר, האם זכרת שמצגת היא עזר חזותי? במידה והתשובה כן, מעולה! במידה ולא בשביל זה התכנסנו כאן היום.

אז אתחיל בנקודת המוצא שלנו שכבר צוינה לעיל – מצגת היא עזר חזותי! – ככזו עלייך לקחת בחשבון מספר כללים פשוטים הקשורים לאופן שבו המוח שלנו קולט ומפרש את מה שהעיניים רואות.

כל הטיפים שיובאו בהמשך הם מתוך למידה, התנסות ובנייה של אין ספור מצגות. חלק מהטיפים מתבססים על ניסיון אישי וחלק מלמידה ממושכת הן של חומרים מקצועיים ולמידה מאנשי מקצוע.

01 עומס

נכנסת למסעדה שקיבלה כוכב מישלן, התיישבת בנקודה שממנה נשקף נוף מדהים מחלון המסעדה, לאחר התייעצות קלה עם המלצר בחרת מנה שנשמעת מעניינת ועכשיו ההמתנה. לאחר כמה דקות מגיע המלצר עם מגש ומניח מולך צלחת לבנה קטנטנה, אך מרוב שהיא עמוסה נראה שהאוכל עומד להישפך מהצדדים ואל השולחן. האוכל לא מסודר בשום צורה על גבי הצלחת ונראה כאילו השליכו את המזון על גבי הצלחת המסכנה. רגע רגע משהו פה לא מסתדר! אם כבר הלכנו למסעדת גורמה אנחנו מצפים שתגיע צלחת גדולה, שהאוכל ימוקם בצורה אסטטית ובמחשבה על עיצוב הצלחת או כמו שאומרים בתוכניות בישול "צילחות" שיחמיא למנה, כי בסופו של דבר אנחנו אוכלים עם העיניים.

מה אני מנסה להגיד לכם בשורה התחתונה? עיצוב שקף הוא כמו "צילחות" של מנה במסעדת גורמה, אנחנו אוכלים עם העיניים וככל שיש יותר עומס לעיניים, קשה להתמקד בעיקר. ההפסד הגדול ביותר בשקף עמוס הוא בכך שהצופה מנסה להבין על מה הוא מביט ובזמן הזה הוא לא מקשיב לך! וברגע זה הצופה פספס את העיקר במצגת שלך. לא חבל?! מאוד חבל!

החלקים הלבנים בשקף באים לסייע לך וממקדים את העין של הצופה לעיקר, הם מקלים על הקשב וגורמים לנחת למי שצופה בהם. כלל חשוב בעיצוב "השטח הלבן הוא חבר"!


02 גודל

בסיפור זהבה ושלושת הדובים, נכנסה זהבה לביתם של הדובים והחלה לשוטט בבית, בואו רגע נתעלם מכך שזהבה ביצעה פריצה לביתם של הדובים, היא החלה לאכול מהדייסה שלהם, לשבת בכיסאות שלהם ובסופו של דבר נרדמה באחת מהמיטות שלהם. ואם ניזכר טוב יותר במהלך הסיפור, אסב את תשומת ליבך לכך שזהבה תמיד התחילה בחפץ הגדול יותר, שהיה שייך לאבא דוב. ראשית היא אכלה מהדייסה שלו ורק לאחר מכן פנתה לצלחות של האחרים, ישבה על הכיסא שלו ושזה לא התאים עברה לבחון את יתר הכיסאות ובסופו של דבר בחנה את המיטה שלו ראשונה. ומה אנחנו מבינים מהסיפור של זהבה? שגודל משפיע על התפיסה שלנו, העין תימשך לראשונה לחפץ הגדול יותר ולאחר מכן תעבור לחפצים הקטנים יותר.

הדבר רלוונטי גם לעיצוב בכלל ולמצגות בפרט, אם נביט על שקף קודם נראה את הטקס הגדול יותר ולאחר מכן העין תתחיל לעבור לאלמנט הבא בגודלו בסדר יורד, לצורך ההמחשה מצורפת התמונה הבאה:

מה עלייך לעשות בזמן בניית המצגת? הדבר החשוב ביותר יקבל את הגודל הרב ביותר, אם הכותרת היא החשובה ביותר, הגדילו אותה.


לעומת זאת, אם הטקסט חשוב יותר, הגדילו אותו.


03 צבעים חמים

לפני מספר שנים נסעתי לפריז לחופשה, בעודי מגיעה לשדה התעופה שארל דה-גול הרגשתי רעב וקצת עייפות, התחלתי ללכת בשדה לחפש את תחנת האוטובוס שלי ואז בזווית העין קלטתי 2 קשתות זהובות שיוצרות את האות M. ה-ל-ל-ו-י-ה!

מתוך shutterstock
מתוך shutterstock

ראשית, העין שלך, שלי ושל כולנו בנויה ומתוכננת להימשך לצבעים חמים (אדום, כתום וצהוב), זוהי האבולוציה שדאגה להטביע בנו את היכולת הזו מטעמים הישרדותיים (זהירות מאש וחום גבוהה). לכן, שאנו מתבוננים קודם יקפצו לנו לעיניים הצבעים החמים ולאחר מכן כל היתר, זו גם הסיבה שהתמרורים שאי הציות להם מהווה סכנה הם בצבע אדום וצהוב (עצור, זכות קדימה, סכנה ועוד).

בעיצוב שקף עלייך לקחת בחשבון שאלמנטים הצבועים בצבעים חמים יבלטו על פני האחרים והצופה יראה אותם ראשונים. כמובן, שיש לשים לב להקשר שבו נעשה שימוש בצבע, אך על כך ארחיב בהזדמנות אחרת.


04 תנועה

שילמת ממיטב כספך והלכת להופעה של רמי קליינשטיין שמנגן על פסנתר. בהסתכלות על הבמה ניתן היה לראות גם את הנגנים וגם זוג רקדנים שביצעו קטעי ריקוד במהלך ההופעה. רוב הסיכויים שהעין שלך נמשכה הרבה יותר לרקדנים ולמופע הריקוד שבוצע לצלילי המוסיקה האהובה עלייך ולעיתים הגנבת מבט לעבר רמי קליינשטיין היושב ליד הפסנתר. ולמה זה קורה לנו? העין שלנו נמשכת יותר לתנועה ולדברים שזזים מסביב מאשר לדברים סטטיים, זו גם הסיבה שאנחנו שמים לב לכל התראה שקופצת לנו במחשב או בטלפון.

ייתכן שעכשיו עולה לך השאלה: מה הקשר למצגות? שאנו שמים במצגת הנפשות קופצות, רוקדות, מנתרות ומעופפות, העין של הצופים שלנו נמשכות במיידי אליהן. אז איפה הבעיה? הנפשה נועדה לחשיפה הדרגתית של מידע ולא לייצור מופע אור-קולי במהלך הפרזנטציה. הנפשות מרובות וחדות יוצרות תחושה של מצגת עמוסה ומעט ילדותית, לא אחת צפיתי במרצה שהמתין לסיום עליית ההנפשה (רק אגיד שזה היה מייגע). השתמשו בהנפשות באופן מדוד ולא בכל הזדמנות. ואם כבר חשקה נפשך בהנפשה מומלץ לנסות את "הופעה", פשוט אבל עושה את העבודה מעולה. או כמו שאומרים "פשטות היא התחכום הגבוהה ביותר" (לאונרדו דה-וינצ'י).


05 הדגשה

בסיום כיתה י"א לקראת הבגרות בהיסטוריה ישבתי מול ערמת הדפים שהיוו את הסיכומים שלי למבחן וסימנתי באמצעות טוש מרקר את השורות החשובות. בשלב מסוים הבנתי שאני מדגישה את רוב הטקסט מה שגרם לי להבין שיש לי עוד המון עבודה לפני.

בעת בניית מצגת או אפילו בעת כתיבת מסמך אם בחרת להדגיש מילה או משפט מסוים, הדבר אומר "המודגש חשוב יותר מהיתר", אבל אם נדגיש את כל הטקסט כאילו אנחנו באים לומר "הכל חשוב". עם יד על הלב אם הכל חשוב, כלום לא חשוב. בעת עבודה על מצגת עלייך לבחור במשורה את הפריטים שיודגשו. הם חשובים יותר ואליהם ניסית למשוך את תשומת הלב של הצופים. עלייך לתכנן מהם המקומות אליהם חשוב שתימשך תשומת הלב של הצופים ולא לצפות שהם ידעו לעשות זאת לבדם.


לסיום סיומת, כמו שפתחתי, אם החלטת שמצגת היא הפתרון שלך והתחלת לעבוד על אחת, עלייך לזכור שמצגת היא עזר חזותי, לכן יש לבנות אותה בהתאם.


עכשיו זה הזמן ללכת ולבדוק כיצד אתם יכולים לשדרג את המצגת שלכם. כמובן, שיש עוד המון כללים שיש לשים לב אליהם בבואנו לבנות מצגת, אך הכלים האלו הם נקודה טובה להתחלה.


יש עוד כלים שמעניין אותך לשמוע עליהם? נושא מסוים שהיית רוצה שאתמקד בו זה הזמן להגיב בתגובות או לשלוח הודעה.

329 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page