חוסן ארגוני - פעולה בנוכחות קורונה

נכתב על-ידי המערכת הסוציולוגית חיל-האוויר

המסמך המלא להורדה קיים בחתית העמוד.

חוסן

היכולת של פרט או קבוצה להסתגל לשינוי או משבר, תוך צמצום ההפרעה לתפקוד.

ניתן לחזק את החוסן הארגוני תוך כדי ובמהלך אירועים המאיימים על החוסן. בניית החוסן על כלל מרכיביו הינה באחריות המפקדים.

מודל החוסן הארגוני בחיל האוויר, מורכב מארבעה ממדים המהווים שלם אחד, המשפיעים ומושפעים אחד מהשני.

בימים אלו ארגונים עוברים לשלב השגרה בנוכחות קורונה. לפניך ריכוז המלצות לפעולה, לטובת התמודדות עם השלב הנוכחי, באמצעות מודל החוסן הארגוני החיילי.

עקרונות הפעולה לשימור וחיזוק החוסן מתבססים על שלוש אבני יסוד:

1. 1. מודעות מצבית- מודעות לכך שיש שינוי במצב הדורש הסתגלות ושינוי.

2. סט פעולות שיביאו להתארגנות מותאמת למצב החדש.

3. תחקיר ולמידה.

להרחבה ובניית מענה מותאם יש לפנות לסוציולוג הבסיס, ולהעזר בגורמי מקצוע מתחום בריאות הנפש, חינוך ופרט.

ריכוז ההמלצות לפי ממדי החוסן

פעולות לחיזוק חוסן הפרט

הגדרת תפקיד ותחושת משמעות

• לייצר לכל פרט תחושה שהוא מסוגל וכשיר למשימותיו (ידע, מיגון, משאבים) ושהוא חשוב ומשמעותי.

• תשומת לב לחיילים וקצינים חדשים המגיעים בתקופה זו וזקוקים להגדרת תפקיד ותחושת משמעות בהקדם.

שימור מתח "מבצעי-בריאותי" ומשמעת צבאית

• הסברה שוטפת של הרציונל- מה הנהלים, למה מבצעים אותם.

• אכיפה פיקודית.

• תרבות בריאות- תשומת לב להיגיינה, חיטוי ונראות המשרת וסביבת העבודה.

כלים לפרט במצוקה

• הכרות עם המנגנונים הקיימים והחדשים לטיפול וסיוע לחיילים ולאנשי הקבע.

• סימני מצוקה או ירידה בתפקוד או כל סימן שהמפקד לא חש בנוח איתו- מומלץ לפנות לקפ"ס הבסיס להתייעץ.

פעילויות עיבוד ואוורור

• שיחת שיתוף ועיבוד פיקודית (עיתי).

• פעילויות חינוך, גיבוש וספורט.

פעולות לחיזוק החוסן הפיקודי

ייסוד מנגנון "נורות אדומות"

• מנגנון "נורות אדומות" למדדים שיבהירו מתי יש שינוי באמצעות 'רמזורים'/'שעונים'.

ניהול מעברים

- מעברים ברמת הארגון- מעבר ל"פעולה בנוכחות קורונה":

• מיסוד שגרות.

• יצירת ודאות ושליטה לפרט במה שאפשר.

• קיום עצירות ביניים- לתחקיר וחשיבה.

- מעברים ברמת הפרט- בתוך הארגון:

• חידוד ציפיות ונהלים.

• שיח אישי וליווי חוזרים לאחר חוויות עצימות.

• וידוא השתלבות חזרה - משימתית וחברתית.

- מעברים ברמת הפרט- לתוך ומחוץ הארגון:

• טקסי פרידה המאפשרים פרידה עם המהות, תוך שימוש באמצעים חדשים כשנדרש.

• דגש מיוחד על פורשים.

• תהליך קליטה ביחידה של "חדשים"- קבלת פנים, חפיפה.

עיצוב וייצוב שגרת קורונה

• שגרת עבודה חדשה ומותאמת- קיום מנגנונים מוכרים בשיטה מעודכנת (פתיחת יום, דיונים, תחקיר יומי/שבועי).

• חזרה מושכלת ומדורגת לשגרה, תוך הבנת המגבלות ומצוי הלמידה עד כה.

תקשורת עם פקודים

• תקשורת שילוב אמצעים מוכרים לצד חדשים.

• שיקוף המצב: תמונה ופרשנות, מסגרת זמן לעתיד הקרוב, עדכון בקבלת החלטות/התארגנות נוכחית, תיאום ציפיות, אמונה ביכולת, שידור מסוגלות אישית ויחידתית.

• לברר אילו קבוצות שיח נוספות נכון לקיים לאור המצב (בני/בנות זוג, הורי חיילים ועוד).

עבודת צוות הפורום המוביל/הנהלה

• קיום שיח על עבודת הצוות ולמידה "עד כאן".

• ניתן להיעזר בסוציולוגים לבניית שיח מותאם לקבוצה ולהקשר.

סגנון מנהיגות מקדם חוסן

• דוגמא אישית, יצירת קשר משמעותי, גמישות ופתיחות מחשבתית, קבלת החלטות מהירה, אמפתיה ואכפתיות.

המפקד כפרט

• מיפוי משאבים עצמי וביצוע פעולות לשימור הכוח ו"טעינת מצברים".

פעולות לחיזוק החוסן התרבותי – רמת הקבוצה

חיזוק הלכידות והמורל

• תשומת לב לגיבוש ולכידות היחידה כולה vs הקפסולה.

• יצירת מפגשים וחיבורים חברתיים בדרכים שונות.

עיצוב ערכים מותאמים למצב

• הדגשת ערכים כמו: רציפות הפעולה, ערבות הדדית, שמירה על בריאות, פרואקטיביות.

תחקיר ולמידה- תוך יחידה

• קיום תחקיר כבשוטף.

• תחקיר מהצלחות- מה עבד טוב ולמה? מה הפתיע לטובה?

• שיתוף התובנות לרוחב הארגון.

פעולות לחיזוק החוסן התרבותי – רמת הקבוצה

הערכות לאירועים חריגים/בטיחות

• מיפוי תרחישים שעלולים להיתפס כ'הפתעה'.

• בניית תכנית מגירה לתפעול בעת הצורך.

עידוד תהליכי חשיבה יצירתית וגמישות

• תהליכי חשיבה פתוחים, מקום ליוזמות והצעות, ניסוי וטעייה.

• שיתוף אוכלוסייה רחבה ככל הניתן, בהצעת יוזמות ורעיונות.

יצירת אורך נשימה

• מיפוי מצב האנשים בהקשר ניהול עומסים ואורך נשימה.

• פרסונליזציה- לנהל שימור כוח ברמת כל פרט.

שיתופי פעולה בין יחידות

• חיזוק שיתופי פעולה "מוכרים"- בין גופים מבצעיים, בין מבצעיים לתומכים.

• קיום שיתופי פעולה "חדשים", בעיקר בהקשרי למידה ושילוב כוחות לטובת משימה ייחודית.

רענון כוחות ביחידות סגורות

• רענון במהלך השהות בבסיס: א. גיוון משימתי. ב. פעילות פנאי וספורט. ג. אירועי "שיא" /"משהו לחכות לו".

• רענון ביציאה מהבסיס- מודל יציאות הביתה מותאם לאוכלוסייה שיאפשר אוורור לצד רציפות.

החזרת מופעי שגרה בדרך מותאמת

• החזרה מדודה של מופעים יחידתיים ובסיסיים (תוכניות אנשים ומצוינות, סדנאות ועוד) באופן שמותאם לנהלים החדשים.

פעולות לחיזוק החוסן המערכתי

יצירת מדיניות משתנה ומותאמת

• מדיניות גמישה בעלת עקרונות יציבים ומרכיבים שלא משתנים.

• סנכרון תדיר למול ההתרחשויות במציאות החיצונית והפנימית.

• מסרים חוזרים של גמישות מחשבתית וקבלת התנודתיות.

• יצירת המשגה ושפה מתאימה.

תחקיר ולמידה- בין יחידות

• מסגור התחקיר והלמידה (אילו נושאים מתוחקרים וכיצד).

• פיתוח כלי מידע נגישים להטענת המידע הנדרש ושליפתו.

• אימוץ לשגרה של דפוסי פעילות שהתגלו כמוצלחים.

תעדוף משאבים- ניהול הקורונה לצד השגרה

• מנגנון סנכרון ותעדוף שיכיל את בעלי התפקידים הרלוונטיים.

• תשומת לב לנטייה הטבעית להעדיף את השגרה.

תכנון ומסגור לטווחים קצרים ומוגדרים

• תיחום משך הנחיות ושלבי פעולה גם אם באופן מלאכותי.

• יצירת נקודות החלטה ברורות לאור התפתחויות.

תקשורת פנים ארגונית

• לקיים מאמץ מסונכרן ומובל - זיהוי קהל היעד והכלי הרלוונטי.

• זהירות מהיצף מידע העלול לטשטש מסרים חשובים.

שקיפות בהעברת מסרים- מצב נוכחי וצפי לעתיד

• לא להימנע מבשורות קשות ומהתמודדות עם שמועות.

• קיום תקשורת שקופה- תיאור אמין ומדויק של המציאות; בהירות לגבי המצב הידוע, מה מצופה ומה המשמעויות לצד תקווה וציפייה למסוגלות.

קישור למסמך המלא:

מודל חוסן ארגוני 5 סופי

.pdf

Download PDF • 1.25MB